אפשר לכתוב בספר ילדים "בנות ובנים, גברים ונשים, אמא ואבא יכולים לעשות הכל", אבל זה מסר מפורש, אמירה כזו תיתפש כדידקטית, מטיפנית, ועלולה לעורר התנגדות. אותו מסר, כשהוא מועבר באופן סמוי, אגבי, בלי שהוא יהיה הפוקוס, המוקד, של הספר – נקלט באופן טוב יותר. ספרי הילדים הבאים עוסקים בשלל נושאים, אבל המשותף לכולם הוא שהאיורים שלהם מתארים משפחות שיש בהן חלוקת תפקידים שוויונית בין ההורים.
1. אמא מה זה עושה? מאת מיה מיטב, איורים אביאל בסיל, הוצאת דני ספרים
בזמן שאמא טרודה בעבודות הבית, אוסף הבן שלה חפצים מרחבי הבית, ושואל את אמו "מה זה עושה?" האם עונה לו תשובות ענייניות, אבל הילד רואה בחפצים דברים אחרים. ארגז קרטון הופך לבסיס למכונית, צלחת מעופפת להגה, ועוד. ספר מקסים על יצירתיות ועל מציאת עניין והנאה בסביבה הקרובה, בשגרת היום-יום, ללא צורך בחומרי יצירה מיוחדים או ביציאה מהבית.
עבודות הבית של אמא כוללות החלפת נורה וגיזום הגינה – לא רק עבודות בית נשיות סטריאוטיפיות.
2. קרנפים לא אוכלים פנקייק, כתבה אנה קמפ, איירה שרה אוגילוי, הוצאת כנרת.
ההורים של דייזי, גיבורת הסיפור, לא פנויים אליה, לא מקשיבים לה, הם כל הזמן עסוקים מכדי לשמוע אותה. במה הם עסוקים? התשובה באיורים.
3. שבעה אכלנים משונים, כתבה מרי אן הוברמן, איירה מרלה פרייזי, הוצאת הד ארצי שבא.
משפחה של שבעה ילדים תוססים, שלכל אחד מהם העדפות שונות בתחום האוכל. באיורים העשירים והמפורטים נראים אבא ואמא שחולקים את הטיפול בילדים ואת מטלות הבית בצורה שוויונית.
4. זהו העולם כולו, כתבה ליז גרטון סקנלון, אירה מרלה פרייזי, הוצאת מטר.
ספר לירי שאין בו עלילה מובהקת. הוא מתאר במילים ובאיורים מעגלי טבע, פריחה, הבשלה, אסיף. קיץ וחורף, שמש וגשם, פעילות ומנוחה, ינקות וזקנה. מראות, צבעים וקולות משתנים בעונות השנה, ביום ובלילה. באיורים מופיעים גברים ונשים, זקנים וילדים, משפחות רבות, דמויות מתחלפות. בכל האיורים גברים ונשים מטפלים בילדים במידה שווה, וגם חולקים במידה שווה את שאר הפעילויות. משפחה גרעינית אחת, של אם, אב ושני ילדים, מופיעה בכל האיורים, ובה יש "בונוס" נוסף: זו כנראה משפחה "צבעונית" – אמא בלונדינית, אבא שחום עם תסרוקת ראסטות.
***
[email protected] רונית ש' דינצמן
