איך מציירים כאב

מציאות וסוריאליזם, כאב והומור, איפוק ואובדן שליטה, בנובלה הגרפית 'מיסטר יואינג' מאת אורי אמיתי ורוני פחימה.
KEEV

'האישפוז במחלקת ילדים נראה כמו אשפוז ברחוב סומסום, יש קוסמים, ליצנים, דתיים עם ממתקים, ויותר מדי יצורים פרוותיים'.

אורי, בסוף שנות העשרים שלו, מאובחן כחולה בסרטן מסוג "יואינג סרקומה" שנפוץ בעיקר בקרב ילדים. הספר מתאר את חוויות האשפוז שלו במחלקת הילדים בבית החולים הדסה עין כרם.

לא היה לי קל לגשת לספר הזה. לקחתי נשימה עמוקה וצללתי לתוכו.

יש מעט מאוד טקסט בספר. המילים של אורי אמיתי מועטות, מדוייקות, מאופקות, מפוכחות, וטבולות בהומור שחור. הוא מתאר סיטואציות קונקרטיות. את רגשותיו וכאביו של אורי מתארת רוני פחימה, חברת ילדות שלו, באמצעות האיורים.

פחימה ציירה בשני צבעים – שחור ו ורוד זרחני בוהק, רעיל, כימותרפי.

"קריאת" האיורים נחווית כצפיה בסרט אנימציה, מאחר שאף סיטואציה לא מתוארת באיור בודד, אלא בסדרת איורים. סדרות רבות מתחילות בסיטואציה שאט אט מתערפלת, זולגת מהמציאות אל הסוריאליזם, מהעֵרוּת אל דמדומי ההזיה. קווי המתאר השחורים נמתחים, נשברים, פושטים צורה, לובשים צורה אחרת, הופכים לשדים, למפלצות, לגלים טובעניים.  הוורוד הזרחני מתערבל, מתכדר לתאים עגולים, מתפשט כלשונות אש, זולג ומציף, חודר קירות פיזיים וחדרי לב, ושב ומבעבע בגופו המיוסר של אורי.

מהכאב, מהפחד, ומהמילים המדודות של אורי יצרה רוני פחימה ספר אסתטי מאוד, ספר שהוא יצירת אומנות.

הכריכה יפהפיה, ורק במבט שני מובן שהיופי הזה בעצם מתאר כאב גדול.

מופיעה בה דמות אחת במספר תנוחות. סרטן 'המעיים והקרביים' של אורי מצוייר כפיצוצים בבטן. הדמות מקופלת מכאב. בגב הכריכה הדמות ממשיכה להתקפל ולהתעוות ביסוריה, עד כי קשה לזהות בה צלם אנוש.

גם הכריכה היא סרט אנימציה קצרצר.

באיור האחרון בספר נראית דלת בית החולים נסגרת אחרי אורי בדרכו הביתה לאחר הטיפול הכימותרפי הראשון.

באחרית הדברים מספרת פחימה, שהוא נפטר חודשים אחדים לאחר גילוי המחלה.

מאחר שאורי לא ניצח את המחלה, אלא המחלה ניצחה אותו, הספר לא מציע חוויה מזככת ונחמה.

הוא מציע לנו חלון הצצה אל הגיהינום של אורי, אל הלהבות המאכלות, אל השדים.

מציע חלון אל ההתערסלות ההזויה בזרועות התרופות המאלחשות.

בתום הקריאה נזכרתי במילותיה של רחל, שגם היא מתה ממחלה בטרם עת :

"צריחות שצרחתי נואשת, כואבת, בשעות מצוקה ואובדן, הפכו למחרוזת מילים מלבבת".

ב'מיסטר יואינג' הפכו הכאבים למחרוזת מילים ואיורים מהפנטים.

ספר ייחודי, מקורי, ועוצמתי במיוחד.

רונית ש' דינצמן

[email protected]

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
admin

admin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים קשורים

מה זה?! יש בך שלד!

התלהבתי מהספר "נא לא ללקק את הספר הזה" ושמחתי מאוד לגלות שמחבריו, עידן בן ברק וג'וליאן פרוסט, יצרו ספר חדש. שמו של הספר החדש הוא