הסיפור מרחש בשנת 1964 בדרום קרוליינה הגזענית שבארצות הברית. גיבורת הסיפור היא נערה בת 14 ששמה לילי אוונס. לילי מתגוררת עם אביה האטום והאלים, שמזניח אותה ומרחיק אותה מחברת בני גילה. אמה מתה בנסיבות מסתוריות כשהייתה בת ארבע. כל שנותר ללילי ממנה הוא שתי תמונות וזיכרון עמום. הדמות החיובית היחידה בחייה היא רוזלין, עוזרת הבית השחורה. בקיץ 1964 תוקפת חבורת גברים גזענים את רוזלין, והיא נפצעת ונעצרת. לילי מחליטה לברוח מהבית, ובדרך מחלצת את רוזלין, ומצרפת אותה אליה. השתיים נודדות בדרכים, ומוצאות מחסה ומחבוא בביתן של האחיות בוטרייט – ארבע אחיות שחורות שמנהלות עסק מצליח של כוורות וייצור דבש. (להזכיר: השנה 1964, הפמיניזם בחיתוליו, החברה שמרנית, נשים לא ניהלו עסקים באותן שנים, ודאי לא נשים שחורות).
לילי מוצאת באחיות בוטרייט תחליף משפחה, ובאוגוסט תחליף אם. אוגוסט, ברגישות ובעדינות מרפאה את נפשה הפצועה של לילי, ומפייסת אותה עם עברה ועם זיכרונותיה.
לילי גם מתאהבת לראשונה בחייה, בנער שחור שעובד אצל האחיות בוטרייט. הנער, זאק שמו, אינטליגנטי, נעים הליכות וחרוץ, והוא שואף להיות עורך דין לוחם צדק כשיגדל.
כפי שהאחיות בוטרייט לא מתפרנסות, כמצופה מהן, כעוזרות בית וכמטפלות, אלא מקימות עסק מצליח ומשגשג. גם זאק אינו נכנע להסללה החברתית שמייעדת לו קריירה כספורטאי.
סיפור האהבה הזה, בין נערה שחורה לנער לבן, גם מעניק אופטימיות לגבי חיים משותפים בעתיד, ללא הפרדה גזעית.
לילי, גיבורת הסיפור, האחיות בוטרייט, והנער זאק הם אנשים שלקחו את גורלם בידיהם, פעלו כדי להסיטם מהמסלול שהותווה להם על ידי החברה, ולשנות אותם לטובה.
"החיים הסודיים של הדבורים" עוסק בסוגיות חברתיות וגזעיות, אבל בראש ובראשונה הוא סיפור נפלא ומחמם לב של אחווה נשית.
הספר עובד לסרט. עלילת הסרט שונה מעט מעלילת הספר, ואין בו את הרגישות והמורכבות של הטקסט הכתוב, אבל יחד עם זאת הוא כייפי לצפייה.
*
רונית ש' דינצמן
