כולנו יודעים שתוחלת החיים של ספר בחנויות הספרים הוא בין מספר שבועות למספר חודשים. שבוע הספר הוא הזדמנות לקנות ספרים לא חדשים שבמהלך השנה קשה למצוא אותם בחנויות.
ספר השתיקות, מאת אורן לביא, איורים איתי בקין, הוצאת כתר 2018
ספר רגיש ופיוטי שמורכב מקטעים קצרצרים בנושא שתיקות, ומסתבר שיש המון סוגי שתיקות. הנה דוגמא לשתיים:
"ילדים שמחים
שותקים בבטן פרפרים,
ילדים מודאגים
שותקים הרים…"
ועוד פנינה:
"לפעמים ילדים שותקים ביחד,
ולפעמים אחד אחד"
המאייר, איתי בקין, הפליא להעניק פרשנות איורית למילים, איוריו יפהפיים, עדינים ומלאי הבעה. מופיעים בהם בנים ובנות, בהירים וכהים במספרים שווים.
.
השכנים, מאת עינת צרפתי, הוצאת כתר 2017
הסיפור מסופר מפיה של ילדה שגרה בבניין בן שבע קומות, היא עולה במדרגות, מביטה על הדלתות, ולפי מראיהן היא מנחשת מי גר מאחוריהן. דוגמאות: יש דלת עם המון מנעולים, והילדה מדמיינת שבדירה שהדלת שייכת לה מתגוררים שודדים שמסתירים בדירה אוצרות יקרים. יש דלת שממנה עולה ריח של דג מלוח, והילדה מדמיינת שבדירה גרים שודד ים ואהובתו בת הים. יש דלת שלידה מונח גלגל אופניים – והילדה מדמיינת שבדירה מתגוררת משפחת לולייני קרקס. האיורים מתארים מה היא מדמיינת.
האיורים עשירים בפרטים, מלאים הומור, ומזמינים את הקורא ואת המאזין לצלול לתוכם, ולגלות עוד ועוד פרטים משעשעים. הדלת האחרונה, דלת מספר שבע היא דלת ביתה של הילדה. דלת אפורה ללא שום פרט חריג ומעניין. כשהילדה נכנסת הביתה רואים את פנים הבית – בית סולידי ומסודר, עם הורים סולידיים ומסודרים. באיור האחרון מסתתרת הפתעה משעשעת. ספר מרהיב, מצחיק ומלא דימיון.
.
בתיה לא עפה, מאת רקפת זיו-לי, איורים אביאל בסיל, הוצאת ספרית פועלים 2015
לבתיה יש נוצות, כנפיים, ומקור, ולכן היא ציפור.
שאר הציפורים – נחליאלי, צופית, , סנונית, דרור טוענות שבתיה אינה ציפור מפני שהיא לא מסוגלת לעוף.
הן לועגות לצווארה הארוך, לגופה הגדול, לדהרותיה.
יום אחד מקבלות כל הציפורים הזמנה לנשף של מועדון הציפורים, שבן מלך אמתי עתיד להתארח בו. בתיה מתפעלת מביקורו של בן המלך, אבל הדרור אומר לה: "לא כדאי שתבואי, את לא מסוגלת לעוף, את לא שייכת למועדון שלנו."
למחרת היא הולכת למסיבה, ובעודה מתלבטת אם להיכנס, מגיע בן המלך. היא מזהה אותו לפי כתרו. מתברר שבן המלך הוא פינגווין, שגם הוא לא יודע לעוף.
בתיה ובן המלך רוקדים כל הלילה, מבלים ונהנים.
בתיה ובן המלך, בת יענה ופינגווין, הם חריגים בעולם הציפורים, מפני שאינם יודעים לעוף. אבל האם יכולת תעופה היא מה שהופכת ציפור לציפור? ציפור שאינה יכולה לעוף אינה זכאית להיחשב ציפור? התשובה היא שבכל ציפור קיימת מהות ציפורית עמוקה, שאינה תלויה ביכולת התעופה או בצורת הגוף. המסרים של הספר הם שלא כל הציפורים צריכות להיראות ולהתנהג אותו הדבר, ושיש יופי בשונות ובמגוון.
ספר מקסים שבין איוריו הצבעוניים והתוססים מסתתר סיפור רגיש ועמוק.
.
רונית ש' דינצמן [email protected]
