בסוף הספר פרצתי בצחוק, לא אעשה ספויילר, רק אומר שמי שמכיר חתולים, כמוני, יצחק גם הוא. מי שלא – ודאי יחייך.
חוצי הוא החתול של תמר. כשתמר יוצאת לבית הספר, הוא יוצא לשיטוטים בשכונה. הם נפגשים שוב בצהריים, כששניהם חוזרים הביתה. חוצי, שהוא חתול ארוך פרווה, חוזר תמיד עם "מזכרות" שהסתבכו בפרוותו. לתמר יש קופסה מיוחדת שבה היא אוספת את המזכרות האלה. לאחר שהוא מביא בפרוותו עין מזכוכית, היא מחליטה לעקוב אחריו ולראות היכן הוא מטייל.
תמר מגלה ששחורי נכנס לבית המפחיד בשכונה, ביתה של גברת ינשופי. תמר עוקבת אחריו לתוך הבית. בתוך הבית מתגלה מחזה מעורר חלחלה, ותמר מתוודעת למעשים שגברת ינשופי מבצעת בביתה.
בסופו של דבר מתברר שהדברים אינם כפי שהם נראים ממבט ראשון.
"חוצי" הוא ספר קומיקס, בכל עמוד פריימים -תמונות -רבים, דבר שיוצר קצב עלילה מהיר. אהבתי מאוד שהמחברת בחרה למקם את הסיפור בישראל, למרות שהיה יכול להתרחש בכל מקום. הישראליות ניכרת גם באיורים: שכונה קטנה עם תוספות בניה וחוטי חשמל לאורך הרחוב, מדרכה באדום-לבן, ומרצפות מצויירות בתוך ביתה של תמר. נעים לפגוש נופים מוכרים בספר, וזה גם מעביר מסר שדברים מוזרים יכולים להתרחש גם קרוב לבית.
"חוצי" הוא ספר מותח וקצבי לראשית קריאה (בני 8-10) וגם לצעירים יותר שקוראים ללא ניקוד. אוהבי חתולים ייהנו ממנו במיוחד.
