טייגה וטונדרה הן שתי אחיות קשישות שמתגוררות יחד. בליל סערה מתדפקים על דלתן שלושה ילדים רטובים שמחפשים מחסה מהגשם, בנג'י, פיפי ובולי. כשהילדים מבקשים טלפון כדי להתקשר הביתה, מתברר שלקשישות אין טלפון והן גם אינן מחוברות לרשת החשמל. נקשרת שיחה, והקשישות מספרות שהן פיות לשעבר. הן מספרות להם שכשפיות מגיעות לגיל מסויים הן זכאיות לבחור אך ימשיכו את חייהן. חלק בוחרות להישאר פיות ולהמשיך להתגורר ביערות, ואחרות בוחרות לוותר על חיי הקסם הסוערים לטובת חיים שקטים ונוחים. אלה שבוחרות להפסיק להיות פיות מאבדות את כנפיהן, גדלות לגודל אנושי, ועוברות להתגורר בקרב בני האדם.
באותו לילה מספרות טייגה וטונדרה לילדים את הסיפור על ההצפה בנהר התמזה בינואר 1928 ואיך הצילו בת נהר שנסחפה לתוך העיר. הצפת התמזה ב 1928 התרחשה באמת, אפשר לקרוא עליה בויקיפדיה. ב"סיפורים עם כנפיים" אפשר לקרוא עליה מזווית אחרת.
הקשר בין הפיות לשעבר לילדים נמשך, והם מגיעים לבקר אותן מדי פעם. בכל ביקור כזה הן מספרות להם הרפתקה נוספת מעברן.
כל אחת מההרפתקאות קשורה ליצורים מוכרים כמו יֶטי איש השלג, טרולים וזאבים, ולמקומות אמיתיים למשל, הר הפוג'י, ארץ האצטקים, והקטבים הצפוני והדרומי. הפיות לשעבר מספרות עליהם מנקודת המבט של עולם הפיות ויצורי הקסם. למעשה הן מספרות היסטוריה אלטרנטיבית להיסטוריה שבני האדם מספרים, ובכך מעניקות לקוראים חוויה מעניינת של התבוננות בעיניים חדשות בעולם מוכר. ילד שלא הכיר את היצורים ואת המקומות הללו לפני הקריאה בספר – יתוודע אליהם תוך כדי הקריאה, ובכך גם ייהנה מסיפורים מרתקים וגם יעשיר גם את הידע הכללי שלו.
בכל הסיפורים שזורים ערכים של עזרה הדדית, שמירה על הטבע, וכבוד לכל יצור חי באשר הוא.
הסיפורים כתובים בשפה עשירה ומשובחת. בראש כל פרק מופיע איור קטן בשחור-לבן, הטקסט מודפס באותיות גדולות והוא מנוקד. כל אלה הופכים את הספר לנוח ונעים מאוד לקריאה. ילדים בכיתות הצעירות של בית הספר ייהנו ממנו מאוד. הספר גם מתאים להקראה בהמשכים לילדים צעירים יותר, פרק אחד, סיפור אחד, בכל פעם. אפשר גם לפני השינה, כי כל הסיפורים מסתיימים בסוף טוב.
כתבה: אשכר ארבליך-בריפמן, אייר: רמי טל. הוצאת דני ספרים.
