את מרכז מרים רות , הממוקם במכללת אורנים, הכרתי כאשר שני איורים שלי השתתפו בתערוכה לכבוד 40 שנה לספרה "מעשה בחמישה בלונים". שמחתי והתרגשתי מאוד כשתמי שם-טוב מנהלת המרכז הזמינה אותי, יחד עם מאיירות ועורכות לבקר באוסף הספרים של מרים רות.
מרים רות אספה במשך כ- 50 שנה ספרי ילדים מאוירים מרחבי העולם. האוסף מכיל מעל 3,000 ספרי ילדים בעברית ובשפות אחרות. הספרים מקוטלגים לפי נושאים, בין היתר: ספרי פעוטות, ספרים לילד הקורא, עיבודי מעשיות מכל העולם, פיקצ'ר בוקס, ספרים של סופרים שגם איירו את ספריהם (של סילברסטיין, מוריס סנדק, טומי דה פאולה, ונוספים), ספרים ללא מילים (איורים בלבד), ועוד. לאיורים ולעיצוב חשיבות מרכזית בספרי האוסף. הספרים שימשו את מרים רות בעבודתה עם סטודנטים להוראה, מורים וגננות.
במהלך הביקור ליוו והדריכו אותנו אוקי שפרן ונועה סיון-יואלי, מצוות המרכז, שתיהן אוהבות ספר אמתיות, מאלה שיש להן אור בעיניים כשהן עוסקות בעבודתן. נראה גם שהן מכירות כל ספר וספר מהאוסף ויודעות בדיוק היכן הוא ממוקם.
אשתף בספרים שצדו את עיני ואת לבי.
1. דודאים. שירים קצרצרים מאת מאיר פרבר, עם איורי צלליות של מ. גור אריה. הצלליות נפלאות, מלאות תנועה, עשירות בפרטים, מורכבות, מזמינות צלילה לתוכן.
2. אני אוהבת מאוד ספרים שמספרים על תופעות טבע ועל מדע. מצאתי שני ספרים כאלה משנות החמישים. פרפרים יש בעולם ופלאים מסביב. לא כתוב שם המחבר, האיורים מאת דוד גלבוע. ספרים מלאי התפעמות תמימה ונלהבת מהעולם.
3. מצאתי ספרים רבים עם סיפורי טבע. גיבוריהם הם ילדים, בעלי חיים וצמחים, ויש בהם תיאורים פיוטיים, ומסרים של הומניות ואהבת אדם וחי. מסוג הספרים שאהבתי בילדותי. אחד החביבים שמצאתי הוא העיִר דץ מאת עמנואל יפה. הספר כתוב בחריזה מושלמת, ויש בו הומור שקורץ גם למבוגרים. את שם המאייר לא מצאתי.
4. מצאתי גם ספרים, שהיום "לא היו עוברים". אחד מהם הוא מעשה בילד קטן שלא היה אכלן. מתוך הסיפור: "דן הקטן היה ילד טוב וחביב. היה לו רק חיסרון אחד: הוא לא רצה לאכול! על כל מאכל שהוגש לו היה אומר: זה אני לא אוהב!… ניסתה אמא לדבר על לבו… אולם דן הסרבן לא היה מוכן לאכול כדי לגרום בכך שמחה לאמא ולאבא!"
בונוס נוסף עבורי היה ביקור באוסף הפוחלצים והחרקים של הזואולוג יהושוע מרגולין. כשהייתי ילדה מצאתי ספרי זואולוגיה שכתב, קראתי אותם בעניין רב, ואלה השפיעו רבות על התעניינותי במדעי החיים, ובסופו של דבר על ההחלטה ללמוד ביולוגיה. מרגולין היה מורה לטבע, שדגל בלימוד תחת כיפת השמיים, בתוך הטבע. הוא חיבר ספרי לימוד, וגם שירים וסיפורים לילדים בהשראת הטבע. מרגולין חלם על הקמת סמינר להכשרת מורים למדעי הטבע ולאומנויות, ובהשראתו הוקם סמינר אורנים – כיום מכללת אורנים. קברו של מרגולין נמצא בגן הבוטאני שבשטח המכללה.
היה יום מרתק, משובב נפש ומעורר השראה. נשארתי עם טעם של עוד.
