ושתי שלי – גיבורת ספרי ׳לב היער׳

היום אני מבינה שהייתי ילדה פמיניסטית, בלי שהכרתי את המושג. לא הכרתי אישה שהיא ושתי, ולא פגשתי אותה בספרים. במציאות גברים היו ראשי המשפחה, ובספרים בנים היו מפקדי החבורה. הנשים והבנות היו תמיד העוזרות, הסגניות. אף פעם לא המובילות. את ושתי שלי כתבתי בספרי 'לב היער'.
VASHTI

 

האמת היא שלא הכרתי במציאות אישה שהיא ושתי. הנשים שאני מכירה מקרוב לא הלכו נגד הזרם, לא תמיד עמדו על דעתן, ולא היו דוגמה לעוצמה. כבר כילדה הפריע לי שהגברים נחשבים "ראש המשפחה". חלמתי להיות מדענית ולפתח תרופות וחיסונים. אבל כשדיברתי על העתיד ציפו ממני לחשוב על מקצוע מתאים לאישה, לאו דווקא מקצוע שמתאים לתחומי העניין שלי או לכישורי.  מה זה מקצוע מתאים לאישה? – מורה, מזכירה, כתבנית – כל עיסוק שאפשר לעבוד בו עד הצהריים בלבד.

כשהייתי ילדה ונערה, הקדשתי את רוב זמני הפנוי לקריאה (את שאר הזמן לכתיבה ולציור). גם בספרים שקראתי הנשים אף פעם לא היו בראש, לא הובילו, לא קבעו את הכללים. השביעיה הסודית, החמישיה הסודית, ושאר ספרי החבורות  – הבנות היו תמיד סגניות המפקד. אף פעם לא המפקדות. היו ספרים רבים רבים שגוללו את סיפורן של נערות ונשים מדוכאות על ידי החברה. אם היו בנות מזל – התחתנו עם גבר טוב לב ועשיר ממעמד חברתי גבוה, אם היו חזקות – הצליחו לשנות את גורלן האישי, אבל מעולם לא פעלו בספירה הציבורית- חברתית כדי לשנות את החברה.

כשבגרתי למדתי ביולוגיה באוניברסיטה, אבל בסופו של דבר לא נעשיתי מדענית. הצד היצירתי שבי ביקש לבוא לידי ביטוי, התחלתי לכתוב  לילדים ולנוער וגם לאייר.

ביני לבין עצמי תהיתי לא מעט מה הסיבה שאני כותבת דווקא לילדים ולנוער. הגעתי למסקנה שזה בגלל שהילדה שהייתי עדיין קיימת בי. חוויות הילדות שנחקקו בי, השאלות, התהיות, עדיין חיים בי. הבנתי שאני כותבת לילדה שהייתי.

ספרי לב היער (מתאים לבני 8-12) נולד מתוך שאלה גדולה שמלווה אותי מימי בית הספר היסודי. גיבורת הסיפור היא גיבורה שחיפשתי בספרים של ילדותי, אבל לא מצאתי. כתבתי אותה למען הילדה שהייתי, ולמען ילדות וילדים אחרים.

הסיפור מתרחש בקהילת פיות שמתגוררות ביער הכרמל. יש בספר פרחים, בעלי חיים וקסמים, אבל כל אלה הם רק תפאורה לסיפור חברתי.

גיבורת הסיפור היא פיה ששמה 'שבע-עשרה'. כבר בימיה הראשונים ביער היא מגלה עוול חברתי שמתקיים כלפי חלק מאוכלוסיית חיות היער. הפיות האחרות אדישות לעוול הזה, ומעדיפות לעסוק בענייניהן. 'שבע-עשרה' מסרבת למלא את התפקיד שיועד לה בקהילת הפיות, ומחליטה להקדיש את כוחות הקסם שלה לתיקון העוול החברתי. הפיות האחרות מנסות להשיב אותה אל התלם, להכריח אותה להתנהג כפי שמקובל, אבל 'שבע-עשרה' לא נכנעת. היא סובלת מחרם ומהצקות, ועוברת להתגורר לבדה בקצה היער. המגורים לבדה חושפים אותה לסכנות רבות, ביניהן בני אדם ואיתני טבע. היא נקלעת למאבק עם שדת היער נפצעת והופכת נכה, אבל למרות המוגבלות היא לא מוותרת וממשיכה לפעול לתיקון העוול. לקראת סוף הסיפור מספרת לה מלכת הפיות סוד, ו'שבע-עשרה' מגלה שיש לה בת ברית שעזרה לה בסתר, ופעלה לצדה. מתברר לה שגם מלכת הפיות לא נכנעה לתכתיבי חברת הפיות והלכה בדרך משלה. גיבורת הספר, וגם מלכת הפיות, שתיהן ושתי.

בספר יש גם דמות של ילדה, שמשפיעה על חייה של'שבע-עשרה'. מלכת הפיות רואה את עתידה של הילדה, ומגלה שהיא תהיה רופאה מנתחת שתעסוק בפעילות רפואית הומניטרית למען ילדים ממקומות נידחים בעולם. בספר מעט מאוד איורים, אבל היה לי חשוב להקדיש מקום לילדה הזו. הקדשתי לה את אחד האיורים הגדולים. ציירתי אותה כבוגרת, כשהיא מבצעת ניתוח. אין רופאות רבות בספרי נוער.

GIRL SURGEON

איור של גיבורת הספר מופיע על הכריכה. היא מיישירה מבט אל הקורא, צועדת קדימה בבטחון, והגלימה שהיא עוטה על עצמה מזכירה גלימת גיבורי על.

'שבע-עשרה' היא אכן גיבורת על עבור החיות והצמחים של יערות הכרמל.

סיימתי לאחרונה את קריאת הספר "ילדות טובות" מאת גילה דנינו-יונה, על הבניית יחסים מגדריים בספרות ילדים. תוך כדי הקריאה בחנתי את הסיפור באמצעות הכלים שלמדתי בספר, ושמחתי לגלות שגיבורת הסיפור שכתבתי מתוך הרגשות והתובנות שלי כילדה וכבוגרת,  היא גיבורה פמיניסטית.

BOOK COVER small

***

רונית ש' דינצמן

[email protected]

שתפו:

Share on facebook
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on email
admin

admin

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים קשורים

טוק טוק טוק דופקים בדלת!

בכל יום בשעת צהריים, הולך הילד חיים מקומה שתיים, לבקר את השכנה יעל מקומה אחת. יש להם טקס קטן של שתייה קקאו וקפה בצוותא, ואחר