לפעמים לא מתחשק לקרוא סיפור עם עלילה רבת תהפוכות, קונפליקטים והתרות. לפעמים מתחשק לקרוא שיר קצר על אודות בעל חיים, רגע בטבע, חלום, או דמות משעשעת. הדבר נכון במיוחד כשרוצים להקריא לילדים לפני השינה ומעדיפים להימנע מסיפורים מותחים, או כאלה שעלולים להפחיד.
המלצה על שני ספרי ילדים שאין בהם דרמות גדולות, ומתאימים במיוחד להקראה לפני השינה.
בגן החיות, מאת תרצה אתר
השיר נכלל באסופת השירים "יעל מטיילת", וזו הפעם הראשונה שהוא יוצא לאור בספר נפרד.
עלילת הספר: תיאור חיות שונות בגן החיות. זה הכל, ללא קונפליקטים והתרות, ולמעשה ללא עלילה. המאייר, עידן ברזילי, יצר מעין עלילה באמצעות אמא וילדה שמופיעות בכל האיורים אך לא מוזכרות בשיר, וילדים נוספים שנראים מטיילים בשבילי גן החיות ומקיימים איתן אינטראקציה.
הספר מסתיים במילים : "האריה – קצת עצוב ואנחנו צריכים כבר ללכת הביתה. שלום. עוד שבוע-שבועיים נשוב."
המשפט לא כתוב על עמוד אחד, אלא מקוטע. המילים "האריה – קצת עצוב" כתובות על עמוד אחד, ובעמוד הבא – המשך המשפט.
קטיעת המשפט גורמת לנו להשתהות עליו. בשלוש המילים "האריה קצת עצוב" ובאופן שהן מונחות על הדף מסתתר "המשהו הנוסף" שמרומם את הספר מעבר לפשטות בנאלית של תיאורי חיות. נזרעת מחשבה על הרגשתן של החיות שמתגוררת בגן החיות ולא בטבע. אמנם ידוע שהחיות מגיעות אל גן החיות לאחר שנפצעו, בני אדם הצילו אותן, ולא ניתן היה להשיבן לטבע. ובכל זאת.
הפתיע אותי לגלות שבמקור השיר מסתיים במשפט אחר, משפט תיאורי שאין בו אזכור של בני אדם בגן, כאילו היה גן החיות יקום מנותק.
בספר הוחלף המשפט האחרון במשפט שרומז על ביקורים קבועים של הילדה ואמה בגן החיות, ועל כך שמדובר במערכת יחסים קבועה וידידותית עם החיות, שהן אינן בידור חד-פעמי.
בני האדם שלא מופיעים במילות השיר אבל מופיעים באיורים, והמשפט האחרון, מעניקים לספר רוך וחמימות שלא קיימים בנוסח המקורי של השיר, ולא קיימים בשיר לבדו ללא האיורים.
לסיכום: ספר נעים עם איורים עשירים שמזמינים התבוננות.
עריכה: יונה טפר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 23 עמודים.
************************************************************************
מה עושות האיילות, מאת לאה גולדברג
ספר השירים הנודע והאהוב של לאה גולדברג ראה אור בשנת 1949 ונדפס מאז בעשרות אלפי עותקים. יש בספר שירים מוכרים מאוד כמו "מה עושות האיילות" ו"פזמון ליקינטון", ושירים מוּכּרים פחות.
הספר אוייר במקור על ידי אריה נבון, באיורי קו בשחור לבן. במלאת חמישים שנה למותה של גולדברג האהובה הוציאה הוצאת הקיבוץ המאוחד מהדורה חגיגית עם איורים חדשים, פרי מכחולם של חמישה מאיירים: מרב סלומון, עמית טריינין, שירז פומן, ענת ורשבסקי, נעם וינר.
כאמור, הספר המקורי אוייר בשחור-לבן, איורי המהדורה החדשה צבעוניים, אבל הצבעוניות שלהם מתונה, ומהווה גשר בין השחור-לבן של העבר לצבעים העזים המאפיינים את ספרי הילדים כיום. כדי ליצור שפה משותפת בין כל איורי הספר, השתמשו ארבעת המאיירים באותם צבעים: ירוק כחלחל, וכתום ורדרד.
האיורים בספר מגוונים, מלאי הבעה, שופעי דמיון, ומשוך עליהם אותו חוט של תום וקסם שמשוך על שיריה של גולדברג.
לספר נוספו הערות שוליים מאירות עיניים ומחכימות, וגם נספח על לאה גולדברג ועל שיריה לילדים.
לסיכום: האיורים החדשים והיפהפיים לשיריה של גולדברג, יאהיבו את גולדברג על דור חדש של ילדים. ספר שהוא חגיגה לעיניים וללב של ילדים, הורים, סבים וסבתות.
עריכה: נרי אלומה וגדעון טיקוצקי, הוצאת ספריית פועלים, 87 עמודים.
תגובה אחת
חן חן רונית. שמחתי לקרוא!