כשיצא הספר "פלא" ושמעתי על מה הסיפור – רצתי וקניתי אותו. הייתי אז בעיצומה של כתיבת ספרי 'לב היער', שעוסק גם הוא בהשפעת המראה החיצוני על המקובלות החברתית.
'לב היער' מתרחש בעולם של פיות-ילדות, אבל יש בו גם דמות אנושית אחת, רופאה שבכל שנה טסה לכפרים נידחים בהרי האנדים ומנתחת ילדים עם חיך ושפה שסועים. באיזורים הנידחים האלה, בגלל האוכלוסייה המצומצמת ונישואי קרובים, נולדים ילדים רבים עם מבנה פנים כזה. ילדים אלה סובלים מקשיי נשימה, אכילה ודיבור. לקשיים הללו מתווסף דבר קשה הרבה יותר – נידוי חברתי. הילדים האלה נחשבים מקוללים, בבגרותם הם חיים בבידוד ולא מקימים משפחות. רופאים מערביים מגיעים לכפרים אלה במסגרת משלחות הומניטריות, מנתחים את הילדים, משנים את מראה פניהם ואת חייהם.
אוגי (אוגוסט), גיבור "פלא", סובל מפגם מולד בפניו, עד גיל 10 עבר 27 ניתוחים, ובגלל תקופות האשפוז הממושכות, לא למד בבית ספר, אלא התחנך בחינוך ביתי. הוא מתחיל ללמוד בבית ספר רק בכיתה ה'. הספר מתאר את קשייו בבית הספר ואת התמודדותו עם חברת הילדים.
ברגע שהסרט הגיע לארץ – מיהרתי לצפות בו. צפיתי בהקרנה הראשונה ביום הראשון שבו הסרט הגיע לבתי הקולנוע.
הייתי סקרנית לראות איך תעוצב דמותו של אוגי. הילד שמשחק אותו אופר היטב, ופניו אכן נראות יוצאות דופן. בקריאת הספר דימייתי ילד שנראה הרבה יותר חריג.
הסרט, כמו הספר, מספר את סיפורו של אוגי מנקודת מבטו, מנקודת מבטם של ילדים אחדים מכיתתו, ושל אחותו הגדולה. אחד הרגעים הנוגעים ללב ביותר בסרט הוא הרגע שבו אוגי נכנס לכיתה בתחפושת הלואין, ושומע את חברו הטוב צוחק עליו עם חבורת ילדים מהכיתה. בגלל התחפושת הם לא מזהים אותו. זוהי סיטואציה שהסרט ממחיש באופן חזק לא פחות מאשר הספר, ואולי אף יותר.
הסרט מתאר היטב את המחירים שמשלמים בני משפחתו של אוגי. אחותו הגדולה שנמנעת מלשתף בבעיות שלה – כי ברור שהבעיות של אחיה גדולות יותר. ההורים לא תמיד "רואים" אותה ולא תמיד מבחינים שהיא במצוקה. בסיטואציות רבות היא נראית בודדה ועצובה. אמו של אוגי הפסיקה את לימודי התואר השני שלה ועצרה את הקריירה שלה כדי לטפל באוגי, וכדי להעניק לו חינוך ביתי. מצחיק ונוגע ללב כאחד היה לראות אותה אוחזת דיסקט שבו אוחסנה עבודת התזה שלה, ומספרת שאין מחשב שיכול לקרוא מה כתוב בדיסקט.
הספר הוא אחד הספרים הטובים ביותר ואחד הנוגעים ללב שקראתי בשנים האחרונות. גם הסרט הוא סרט מעולה. צפיתי בו בחברת בתי בת ה 16 וגם היא נהנתה. אין הגבלת גיל לסרט, אני חושבת שהוא מתאים מגיל 10 ומעלה. סרט מעולה שכדאי מאוד שכל ילד יצפה בו.
אני צופה שהסרט יהפוך לקלאסיקה ולכלי שמחנכים רבים ישתמשו בו.
***
רונית ש' דינצמן [email protected]
