לילי רוצה חיית מחמד. לא חשוב איזה מין חיית מחמד, היא תשמח לכלב, חתול, אוגר, אפילו חזיר.
ליום הולדתה השישי היא מקבלת מהוריה… סלע מחמד.
היא מטפלת יפה בסלע המחמד שלה, מוציאה אותו לטיול בכל יום, משחקת איתו, קוראת לו ספרים. אבל "היה לה נורא חבל שהוא לא אוהב אותה בחזרה".
למעשה לילי מתוסכלת מחוסר ההדדיות של הקשר ביניהם. היא הרי דימיינה חיות מחמד שאפשר לתקשר איתן – כלב, חתול, אוגר, חזיר, היא לא רצתה דגים או עכבישים אקזוטיים.
לילה אחד בוקע הסלע ומתוכו יוצא דינוזאור – חיית המחמד האולטימטיבית. (כמה רציתי לגדל דינוזואור בילדותי, אפילו כתבתי על זה ספר).
לילי והדינוזאור מבלים יחד, משחקים, ומנהלים קשר הדדי ומשמח. הפי אנד.
בעומק הסיפור טמון הרעיון שכדי לטפל היטב בחיית מחמד, יש להתאמן קודם בנתינה ללא תנאי, בהענקת אהבה שאינה תלויה בדבר. לילי התאמנה היטב בטיפול בסלע, וזה הפך אותה למטפלת נפלאה בדינוזאור.
.
עם תום קריאת הספר נותרתי עם ספק קל – האם הדינוזאור אכן בקע מהסלע או שהוא יציר דימיונה של לילי? מה שגרם לי לספק הזה הוא דימיונו המופלא של הדינוזאור ללילי, שניהם ממושקפים, אבל זה לא באמת משנה כדי ליהנות מהסיפור.
.
הספר שנון ומלא הומור שישעשע גם מבוגרים.
האיורים מלאי הבעה, ומצויירים בסקאלת צבעים מצומצמת, באסתטיקה שיש בה קסם וינטג'י.
.
