הספר מספר את סיפורו של נער מקיבוץ אגמון שבגליל העליון. בזמן מלחמת העצמאות, בהיותו תינוק, ננטש בכפר ערבי כשתושביו ברחו ללבנון. חייל ישראלי מצא אותו, והוא ואשתו אימצו אותו, וגידלו אותו יחד עם בתם הביולוגית. לשמיכותיו של התינוק היה מוצמד פתק עם השם "מוחמד". הוריו המאמצים מעניקים לו את השם"אמיר" – שם שיש לו משמעות גם בעברית וגם בערבית. כשילדים בגן מטיחים בו שהוא ילד מאומץ, הוריו מחליטים להתחיל לספר לו, טיפין טיפין, את סיפור מציאתו ואימוצו.
כשאמיר מגיע לגיל בר מצווה, עליו לכתוב לכתוב עבודת שורשים, וידיד המשפחה, גוסטאב, דיפלומט שוודי מתגייס לעזור לו למצוא את הוריו ולגלות את כל פרטי סיפור חייו. הודות למאמציו הבלתי נלאים של גוסטב ולצירוף מקרים מופלא, נמצאים הוריו של אמיר. מתברר שהם ערבים נוצרים, ונולדת שאלה חדשה: מדוע לשמיכותיו של התינוק הוצמד השם "מוחמד" – שם מוסלמי.
אמיר מתמודד עם רגשות קשים – מדוע נטשו אותו, וגם עם שאלות של זהות – מה מוצאו, מוסלמי או נוצרי.
כשאמיר מגיע לגיל 15 מאותרים הוריו של בירדן, שבתקופה בה מתרחש הסיפור היא ארץ אוייב. באופן מיוחד מאשר מלך ירדן לאמיר להיפגש עם הוריו. אמיר מגלה שאמו שרויה בדיכאון מאז נטשה אותו, היא מתגוררת במנזר, ואינה מסכימה לפגוש איש. אמיר נפגש עם אביו, שמתגורר במחנה פליטים ועובד כסתת אבן. בתום הביקור מסרב אביו להתיר לו לחזור לישראל. מתברר שלפי החוק הירדני עד גיל 18 ילד נמצא בחזקת הוריו הביולוגיים, ואפילו מלך ירדן לא יכול להתנגד להחלטתו של האב.
במבצע נועז גונב אביו הישראלי של אמיר את הגבול עם ירדן כדי לחלץ את בנו. החילוץ מסתבך, והם נפצעים ונתפסים בידי הצבא הירדני.
הספר נכתב בהשראת מקרה אמיתי.
הסיפור כתוב באופן קולח מאוד, רגשותיהם המורכבים של אמיר, הוריו המאמצים והוריו הביולוגים מתוארים באופן רגיש ואמין. הסיפור מעניין ומותח, קראתי אותו בנשימה עצורה.
איוריה של סילביה כביב מצטיינים באיכות אומנותית. רבים מהאיורים מורכבים מאיורים קטנים שמצטרפים לאיור גדול, והדבר מעניק לאיורים איכות קומיקסית, ומוסיף להם קצב ודרמה.
מעט מאוד ספרי ילדים ונוער עוסקים ביחסים בין יהודים וערבים ובסוגיות פוליטיות, ויש לברך כל סופר שמחליט להתמודד באומץ עם נושאים אלה, ולהביא אותם אל בני נוער. "גונבי הגבול" מטפל בסוגיית הפליטים שברחו מישראל במלחמת העצמאות באופן מאוזן, תוך התמקדות בעובדות, ללא פרשנות "ימנית" או "שמאלנית", ותוך התאמה לגיל הקוראים.
מתאים לילדים בכיתות ו – ח. מומלץ מאוד.
.
על ספר נוער נוסף העוסק ביחסי יהודים-ערבים:
http://saloona.co.il/ligdolimsfarim/?p=12?ref=blog_main
.