הרעיון שמאחורי הסיפור בספר הזה מצא חן בעיני, וקניתי אותו לעצמי. גם קיוויתי שאצליח לעניין בו את הילדים הגדולים שלי – לפעמים אני מצליחה לעשות זאת. בעיני ספר ילדים טוב הוא יצירת אומנות, שאפשר ליהנות ממנה בכל גיל.
באמצע רחוב עירוני צצה פתאום חבילת קש. המוני אנשים, מבוגרים וילדים, חולפים לידה, וכל אחד מהם מגיב אליה אחרת. אנשים שונים רואים בה: מטרד, שעשוע, בעיה, הזדמנות. יש שנוקטים גישה מעשית ומשתמשים בה באופן כלשהו – מסתור, במה, ועוד. לאחרים יש גישה אומנותית – היא משמשת להם השראה לפיסול ולכתיבה. גם בעלי חיים משתתפים בחגיגה, וכל אחד מהם רואה את החבילה באופן אחר. יפה בעיני שגם בעלי חיים משתתפים בסיפור, כי מרחב עירוני אינו נטול בעלי חיים, יש בו כלבים וחיות מחמד אחרות, חתולים, ציפורים, נמלים, חיפושיות.
אחרי שסיימתי לקרוא את הסיפור חזרתי להביט ולהתעמק באיורים הצבעוניים המרהיבים של אביאל בסיל. גיליתי משהו שנפלא לפגוש בספר ילדים – האיורים מספרים סיפור נוסף שמשלים את הסיפור שמסופר במילים. בכפולה הראשונה מצוייר רחוב הומה אנשים. רבים מהאנשים שמופיעים בכפולה, מופיעים גם בהמשך ומשתתפים בסיפור: הפקח העירוני שצועד בעיקול הרחוב, זוג האוהבים שנראה מעבר לפינה, הבחורה שיושבת על ספסל וכותבת במחברת, הגבר נמוך הקומה שחוצה את הכביש עם זוגתו, ועוד.
משעשע במיוחד לראות את החברות הנרקמת במהלך הספר בין הדוור שנפל מאופניו בגלל החבילה, לבין הפקח העירוני שהוזעק למקום. הקשר ביניהם מסופר אך ורק באיורים, אין לו אפילו רמז במילים.
מעבר לכך שהספר יצירתי ומשעשע, הוא מטפח גמישות מחשבתית ורגשית. הוא מלמד את הקוראים הצעירים שכל אחד מאיתנו רואה את העולם אחרת, ומגיב באופן שונה לאותה סיטואציה.
אחד מספרי הילדים הנפלאים שקראתי לאחרונה. מומלץ ביותר מגיל שלוש ומעלה.
רונית ש' דינצמן [email protected]
