בחנות ספרים יד שניה נתקלתי בספר "מי זה רץ בסמטאות" מאת זאב ורדי.
זכרתי שקראתי את הספר הזה בילדותי, ושאהבתי אותו מאוד. סקרן אותי לדעת למה אהבתי את הספר, ולכן קניתי אותו וקראתי אותו שוב.
הספר שיצא לאור בשנת 1974, מספר על דני ויואל, שני חברים תלמידי כיתה ח'. כשבוע לאחר תום מלחמת ששת הימים הם נוסעים לירושלים המאוחדת, ונקלעים להרפתקת מעקב ומרדף בחסות הממשל הצבאי הישראלי. בסופה הם מביאים ללכידתו של מפקד הפתח, יחד עם עשרה מחבלים. דני ויואל זוכים לציון לשבח מטעם המטכ"ל וחוזרים הביתה כגיבורים.
הבנתי למה אהבתי את הספר. הסיפור מותח מאוד וכתוב באופן קצבי וקולח ומתובל בהומור. האיורים של יפה טלרק יפים ומלאי הבעה.
למרבה הצער, בקריאה בוגרת, מצאתי בו דברים שלא אהבתי.
ראשית, התסבוכת הצבאית והפוליטית במזרח ירושלים, שאנחנו שרויים בה עד היום מוצגת באופן נאיבי, שטחי, וחד מימדי. מילא, הנושא הזה אולי נתון לפרשנות. מה שהפריע לי יותר הוא האופן שבו מתוארות הנשים בספר.
שני הילדים ונציגי הממשל הצבאי הוגים תוכנית ללכידת מפקד הפתח של ירושלים. יחד עם שמעון, אחיו הגדול של דני שמשרת במילואים, ובשיתוף אבא שלהם, הם מוציאים אותה לפועל בהצלחה מרובה. בעוד הגברים והבנים מתוארים כעשויים ללא חת, מלאי עזוז, ששים אלי קרב ולא יודעים פחד. הנשים , אמא של דני, ודינה, חברתו של שמעון, נשארות בבית כי תמצית חייהן היא טיפול בכולם ובישול. הן מתוארות כפחדניות, דאגניות, בכייניות, לעיתים בלגלוג קל.
אבל למה להכביר מילים, ציטוטים מתוך הספר ידברו בעד עצמם:
כאן שמעון, האח הגדול, יוצא למילואים, ואמא שלו מכינה לו צידה לדרך. הוא מדבר על עצמו בגוף שלישי וקורא לעצמו "סרן שמעון":
וכך מתוארת האווירה בבית כששמעון במילואים וחוששים לגורלו.
אמא בוכה כל הזמן, והחברה דינה מצלצלת אין-ספור פעמים:
.
קטע מרגיז ושוביניסטי במיוחד: דני פונה אל חברתו של שמעון, אחיו הגדול, שחזר ממילואים, ואומר לה שמגיעה לו נשיקה בזכות עלילותיו בצבא.
והנה דני, שמעון אחיו הגדול, וחברתו של שמעון – דינה (גם כשהיא מודאגת היא בפוזה של דוגמנית)
.
באותה החנות נתקלתי בספר נוסף משנות השבעים: גבעת הארנבים מאת רוברט לוסון. הספר יצא לאור בישראל ב 1978
את הספר הזה לא הכרתי. קראתי את גב הכריכה והוא מצא חן בעיני. עוד היה כתוב שמדובר באחת מיצירות המופת הבלתי נשכחות בספרות הילדים האמריקאית ושהספר זכה בפרס ניוברי. איך יכולתי להשאיר את הספר בחנות? קניתי וקראתי גם אותו.
הספר מספר על ארנבים ובעלי חיים נוספים שמתגוררים על גבעה, אי שם בעיירה אמריקאית. בראש הגבעה עומד בית נטוש ומוזנח. הארנבים ושאר בעלי החיים מתגעגעים לימים שבני אדם גרו בבית שעל הגבעה, וגידלו גינת ירק גדולה שהניבה אוכל בשפע עבורם. מאז ננטש הבית הם סובלים רעב ומחסור. כשהם רואים שפועלים נכנסו לבית, מתעוררות תקוותיהם והם עוקבים בדריכות אחר השיפוצים ואחר זריעת גינת ירק חדשה. בהמשך מתוארת מערכת היחסים ביניהם ובין בני האדם שנכנסו לגור בבית. במהלך הסיפור נדרס ג'ורג'י הארנב-ילד גיבור הסיפור במכוניתם של הדיירים החדשים. הם עוטפים אותו במעיל ואוספים אותו לביתם. הוריו הארנבים ושאר בעלי החיים בטוחים שהוא מת.
גם בספר הזה הארנבים הגברים עוסקים בעניינים שברומו של עולם, מוציאים לפועל תוכניות שונות, מסיירים ברחבי הגבעה ואף רחוק יותר, מעבר לנהר, ואילו הארנבות, הנשים, נמצאות בבית, בוכות, דואגות, מבשלות ומנקות, ולפעמים מפריעות לגברים בפטפוטיהן וברעש שהן עושות.
אתן לקטעים מתוך הספר לדבר בעד עצמם:
ג'ורג'י נשלח להביא את הדוד אנלדס, וכך מתואר ביתו:
וכך מתוארת האווירה בבית לאחר שג'ורג'י נדרס ולא ידוע מה עלה בגורלו. דומה מאוד לתיאור האווירה בבית משפחת הנדלר בזמן ששמעון נמצא במילואים:
מהסיפור התאכזבתי מאוד, כל משפט שלישיי קומם אותי בגלל השוביניזם שהובלע בו.
לפחות נהניתי מהאיורים , פרי עטו של מחבר הספר. הם ברוח האיורים מספרים אחרים בהם מככבים בעלי חיים, שלמעשה מייצגים טיפוסים אנושיים שונים, כמו "הרוח בערבי הנחל", "ופו הדב"
.
לסיכום: ספר אחד ישראלי מאוד, ספר שני אמריקאי מאוד, באחד מסופר על משפחת בני אדם, בשני על משפחת ארנבים, אבל שניהם דומים מאוד.
בשני הספרים זכרים מניעים את העולם, גם כשמדובר בגברים, וגם כשמדובר בארנבים. הם עושים תוכניות ומוציאים אותן לפועל, הם לא נשארים בבית, אלא יוצאים אל העולם הגדול. הם עוסקים בעניינים חשובים שברומו של עולם. ומה עושות הנשים – נמצאות תמיד בבית, מטפלות בכולם, בוכות, מבשלות ומנקות.
מדובר בספרים לילדים שכבר קוראים בעצמם, לא בספרים שהורים מקריאים אותם ויכולים לתווך מסרים בעייתיים.
למרבה הצער, שני הספרים האלה מהווים דוגמה לספרים שהתיישנו, שאינם עומדים במבחן הזמן. הם אינם מתאימים לתפישות של ימינו.
כמה טוב שכל הזמן יוצאים לאור ספרים חדשים ונפלאים!
.
רונית ש' דינצמן [email protected]
