אני טיגריס
מאת רוס קולינס וקרל ניוסון
עכבר קטן טוען שהוא טיגריס, חיות הג'ונגל מנסות לשכנע אותו שהוא עכבר, אבל הוא מתווכח איתן. ואז הוא פוגש טיגריס. לרגע נדמה שהעכבר עומד להבין שהוא עכבר, ולראות את הייתרונות שבכך, אבל לא. הוא ממשיך להתעקש שהוא טיגריס.
ספר מלא הומור, שבניגוד לציפיות לא מסתיים בכך שהעכבר מבין שהוא עכבר, אלא בפאנץ ליין מצחיק. האיורים יפים ומלאי תנועה וצבע.
משחק הדמיון
כתב שחף ארז, אייר עוזי בנימין
אורי מבקרת את חברתה, ומשחקת בצעצועים המרהיבים שלה – בית בובות ענק, טירות לגו, ורובוט מדבר. כשהיא חוזרת הביתה תוקפת אותה הרגשה "קצת עצובה, קצת מבויישת, קצת כעוסה. למה אצלה בבית אין משחקים חדשים ונוצצים כמו שיש לחברתה?
אהבתי את תיאור ההרגשה. כשמלמדים ילדים על רגשות, בדרך כלל מדברים איתם על רגש אחד שקיים בתוכם, אבל בדרך כלל קיימת בתוכנו תערובת רגשות, לא רגש טהור אחד.
אביה הקשוב של אורי מציע לה לשחק במה שיש בבית, ולהשתמש בדימיון. וכך מגבת רחצה הופכת לגלימה, כובע כתום לכתר זהב, מטאטא לשרביט, הספה בסלון לספינה ואורי ואביה מפליגים. בדרך הם פוגשים שודדי ים שגנבו את תיבת האוצר שלהם, נלחמים בהם בעזרת חרבות (כלי מטבח) ופגזים (תפוחים ותפוזים), מתגוננים באמצעות מגינים (צלחות) ומחזירים לעצמם את האוצר.
נקודה נוספת לזכות הסיפור – המשחק שמשחקים אורי ואביה הוא משחק השתוללות סוער – לא משחק בנות סטריאוטיפי. כי גם בנות אוהבות להשתולל לפעמים.
האיורים פרועים, הצביעה לפעמים"יוצאת מהקווים", ומתאימים מאוד לסיפור.
.
