שני סיפורים יש בספר הזה, הראשון הוא מלכיור הכיור והשני: השמש הגנובה.
מלכיור הכיור מספר על ילד שלא אהב להתרחץ ובגלל שהוא מלוכלך בורחים ממנו כלי האוכל, כלי הבית, כלי הכתיבה וגם הבגדים. כשהמצב נעשה בלתי נסבל נחלץ לעזרה מלכיור הכיור, המצביא, הרמטכ"ל של כלי הניקיון. הוא מגייס את חייליו – ברזים, ספוגים, סבון, מברשת שיניים, מברשת גוף, שמפו ומגבת. בסופו של דבר הילד מתרחץ ומבין כמה כיף להיות נקי.
הילד באיורים שחרחר, ובמסלול בריחתו מכלי הרחצה נמצאים רחוב דיזנגוף וש"ץ, כך שזירת ההתחרשות הועברה מרוסיה הצארית אל תל-אביב, ובכך התקרבה אל הקורא הישראלי.
הסיפור השני, השמש הגנובה, מספר על תנין שגנב את השמש, והחושך מכניס את כל חיות היער במצוקה. הפעם נחלץ הדוב לעזרה, מסתער על התנין, ומחלץ את השמש מבין שיניו.
שני הסיפורים מגוללים עלילות מוכרות, מפני שסיפוריו של צ'וקובסקי השפיעו על כתיבתם של יוצרים עבריים רבים. הסיפור על מלכיור הכיור מוכר מהעיבודים יהושוע הפרוע ויפתח המלוכלך והסיפור על התנין שגנב את השמש עובד על ידי לאה גולדברג ואנו מכירים אותו כמר גוזמאי הבדאי.
אמנם הסיפורים מוכרים, אבל הם מסופרים באופן כזה שמהנה לקרוא אותם, ובמיוחד לקרוא אותם בקול, וזאת בזכות התרגומים הנפלאים של אלה סוד. הסיפורים כתובים בחריזה משובחת, קצבית ומתנגנת. בשפת הסיפור משולבות באופן אורגני וקולח מילים שאינן בשפה יום-יומיות, ובזכות זה הילדים שמאזינים לסיפור מתעשרים במילים חדשות שהן לומדים את משמעותן מתוך ההקשר, מכך שהן צמודות למילים מוכרות. דוגמאות:
"ברזכיור חיגר, צולע".
"הבה נשחה נשתכשך, במי מעיין מפכפך, בנחל, בריכה ואגם".
"בוכה ומתייפח".
"כשהשמש שוב תופיע, ותפציע ברקיע".
איוריו של יבגני אנטוננקוב עשירים בפרטים ומלאי תנועה, ועשויים בטכניקה שלא פוגשים הרבה בספרי ילדים – איורים ידניים בגואש ואקריליק, והם מעניקים לקוראים חוויה אומנותית ואסתטית.
בשני הסיפורים מופיע תנין – בעל חיים שקצת מפתיע לפגוש ברחובה של עיר גדולה וביער אירופי של עצי אשוח, נזכרתי שבסיפור נוסף של צ'וקובסקי – ברמֶלי, מופיע תנין. מאחרית הדבר שכתבה המתרגמת התברר לי שצ'וקובסקי אהב תנינים והם חוזרים ברבות מיצירותיו.
מלכיור הכיור והשמש הגנובה הן שתי יצירות אייקוניות בספרות הרוסית ובתרבות הרוסית, והן מצטרפות לקלאסיקות רוסיות נוספות שתורגמו על ידי אלה סוד וראו אור בהוצאת קדימה, בליווי איוריו של יבגני אנטוננקוב.
רונית ש' דינצמן
